Life unfolds for me like a theatre presenting a sequence
of somewhat unreal sentiments; while the things of art are real to me and go
straight to my heart."
(סבטיסלב
ריכטר)
22.09.08
בעדינות רבה הולך הסתיו וחודר אלי, הגוף
עצמו מתחיל לפרום את סודותיו בתוכי. הישות שהיא קמילה והתחדשות, אור דועך, ההמתנה לגשם, הפריית האדמה ממטר השמים, כל זה הופך
להיות נשיות מסתורית המופיע ממקום הנמצאת
מעבר לטווח הנגיעה שלי.
28.09.08
הבית
מכיל בתוכו אוסף חפצים שהונחו במקומם המדויק, חומרים ודימויים ויזואליים בצבעים
וטקסטורות שונות, המרחק בניהם יוצר מתח.
כוח משיכה מתוח כחוט שקוף בין חפץ אחד
לשני. הסידור שנעשה בקפידה הוא מלאכת הקשבה שדרשה ריכוז וציות.
הסלון על חפציו הופך לרשת
קורים שקופה שצורות גיאומטריות מושלמות נפערות במרווחיה ויוצרות מבנה מאורגן
והרמוני שאין לתארו. הקורים במקרה הזה הם אנרגטיים, ניתן לנוע בתוכם להילכד על ידי הכוחות הזורמים ומתמזגים בסחרור עדין עם כוחות אחרים.
יצירת יופי נובעת מההקשבה לכוחות אלו, חפצים
המונחים בדיוק במקומם, מקום הלוקח בחשבון הכול: חומר, כובד, צבע ,גודל, כמות האור
החודרת מחלון, גובה השולחן, נקודות המבט האפשריות של הצופה, הדימוי, הכול נלקח
בחשבון אבל לא על ידי המחשבה, אלא על ידי אינטואיציות הנובעות ישירות ממקור מסתורי
הנמצא מחוץ לי ובתוכי בעת ובעונה.
סידור הבית- פעולה פשוטה לכאורה, מתגלה
כעבודת אלוהים מסתורית הנעשית בתוך מקדש.
התוצאה הישירה היא יופי חד ועמוק, כל כך
עמוק עד שאינך יודע יותר מי מביט ומי ניבט.
