חופש

אנחנו כל כך כמהים לחופש אך פוחדים מהמשמעויות שלו, חופש אמיתי יכול לנבוע רק מכך שנוכל באמת להקשיב לעצמינו, בשקט ובאומץ. במילה לעצמינו אני מתכוונת לצליל עדין הנשמע ממעמקים, חופשי מהתניות ברמה כל כך מטורפת שבדרך כלל היינו חושבים שמדובר בסוג של שיגעון. חופש בניגוד לדעות המקובלות, אינו לעשות מה שמתחשק לי מכוון שמה שמתחשק לי, אינו נובע מחופש, אלא מכבילה להרגלים שנוצרו על מנת לספק עבורינו סוגים שונים של פיצוי. הפיצוי, באופן פראדוכסאלי, הנו על הסבל הנגרם לנו מכך שאין אנו מעזים להיות חופשיים באמת. הרגלים והתמכריות שהתפתחו במהלך חיינו, בעיקר מכך שלא הצלחנו להיות נוכחים בתוך המערכת הפנימית שלנו. חוסר הנוכחות מתבטא בכך שאנו מדחיקים רגשות, מדחיקים את תחושת העוצמה שלנו, מדכאים תשוקה ליצירתיות, לחיים, להרפתקנות, נכנעים למקובל, לפחד קולקטיבי, ולאמונות ואידיאולוגיות שהוחדרו למוחינו, וכל זאת במקום להקשיב לאותנטיות המדברת אתנו תמיד, ונובעת ישירות ממעמקינו.

המערכות המדכאות להן אנו קוראים "חינוך" הורסות, במשך השנים שאנו שוהים בהן, את היכולות שלנו להקשיב. יש קול חרישי וצלול שיודע את האמת, אבל מגיל צעיר לימדו אותנו להתעלם ממנו, לחוש אשמה על התכנים שעולים בו, חריגות, בדידות, חטא, ובהמשך אבדנו את היכולת להיות אתו במגע.

חופש אמיתי הנו לחזור לקול השקט הזה להקשיב לו, לא משנה מה מתחולל בחוץ. להאמין  לו, לא משנה כמה הוא נראה רחוק מהקונצנזוס. הקול הזעיר הזה מבקש מאתנו להיות אנחנו עצמנו ולהשתחרר מכל ההמולה והפחד המקיפים אותנו. זה לא קול מנומס ונחמד אלא הצליל הטהור המוחקמחסנים עתיקים מעלי עובש ומתפוררים מיושן של רעיונות שצברנו לגבי המציאות, מצבורים שהוחדרו אלינו  משחר ילדותינו.

 כדי  להקשיב לצליל החופשי הזורם בתוכנו יש צורך להפסיק להקשיב לקולות הצורחים את עצמם למוות בחוץ ,יוצרים שוב ושוב את הזהות הבדוייה הקולקטיבית והאינדבידואלית, שלנו דרך הפחדות והזדהויות.
להיות חופשי זו הכמיהה העצומה שמפוצצת את הלב של כל אחד מאתנו מגיל צעיר. כולנו יודעים שאת זה אנו  רוצים יותר מכל. אבל יחידים מעיזים לבחור בו.

אם נעז לרגע לשלול את הידוע והמוכר לנו, נוכל לבוא במגע עם פרצים מופלאים של שמחה פשוטה שאינה תלויה בדבר, נוכל  אולי, לגלות  בתוכנו יצירתיות שאינה קשורה לסדרים חברתיים המקובלים. אם נקשיב לעצמנו נראה שהפעולות היחידות הגורמות לנו אושר עמוק ואמיתי אינן קשורות לשום הכרה בנו, או תגמול חיצוני ,אלא נובעות מזרם חופשי מלא תשוקה וחושניות אל החיים עצמם. 
כל אחד מאתנו הוא שער לעולם שלם עשיר ומגוון להפליא הנובע מהייחודיות שלנו, הכישרונות הרגישות והתשוקה העוברות דרכו. אם נמרוד במערכות המסרסות שחונכנו על בירכיהן, נוכל להתחיל לגלות מה הנתיב המרגש  ויוצא הדופן שבאנו לחיות ולגלם.

זה לא שינוי שנתן לבצע ביום אחד. זהו שינוי המצריך התמרה סבלנית, מרידה עיקשת, הקשבה עירנית ודרוכה לקולות המופיעים בנו, יכולת הבחנה הנובעת מכנות ואומץ, אבל התוצאה הנה כל מה שאי פעם קיווינו לו.